לאחר התיקו 1:1 מול יון אפסו הסיכויים הריאליים לנבחרת ישראל בכדורגל להגיע
למונדיאל ב- 2010 בדרום אפריקה. במוקדמות הגביע העולמי, קיבלנו את הבית
הקל ביותר שקיבלנו ואולי שנזכה לקבל בעתיד. יוון ושוויץ הם המתחרות
העיקריות בבית.
התקשורת מלאה בביטויי אכזבה, יו"ר ההתאחדות אבי לוזון היה מדוכא אחרי
המשחק ויש מי שמחפש את ראשו של המאמן.
אני לא מבין מה האכזבה ? בארבעים השנים האחרונות לא השתפר שום דבר
בכדורגל הישראלי. נכון, יש כוכבים ששיחקו פה ושם בצמרת הכדורגל באירופה.
מאז, בודדים מאד ממש הצליחו (ברקוביץ, בניון, אווט, רוזנטל). גם אלו לא
תקעו יתד לאורך זמן בהרכב הראשון של קבוצה אירופית מהדרג הראשון.
מי שמבין כדורגל מבין שהכדורגל הישראלי במקרה הטוב מתקרב לדרג השלישי
באירופה. השחקן הישראלי, איטי, לא נע ללא כדור ונוטה להחזיק בכדור
יותר מדי זמן.
השחקנים המוכשרים, בעזרת התקשורת, הופכים לכוכבי על, מקבלים משכורות
ענק בקנה מידה ישראלי ומתפרקים בכל מבחן מול קבוצה רצינית.
במשחק האחרון שיחקנו מול נבחרת יון. נכון שנבחרת זו זכתה באליפות אירופה
לפני כמה שנים אבל היום זו נבחרת בינונית מאד. למרות זאת וחרף הניצחון
שהושג מבעיטת 11 מטר לאחר טעות של הישראלי כיאם, אפשר היה לראות
בבירור את ההבדלים. לא ראיתי ביון כוכב ברמה של בניון אבל ראיתי
קבוצה אירופאית, שחקן מקבל כדור, לא מבזבז זמן בדריבל חסר תועלת,
משחרר מהר את המסירה ורץ לשפר מיקום ולייצר אופציית מסירה למחזיק
הכדור. כל אימת ששחקן יוני קיבל את הכדור היו מסביבו כמה יונים לקבל
מסירה. בהתקפה הישראלית תמיד היה מרחק גדול בין השחקנים.
מה המסקנה ? מי אשם ? יש סיכוי לשינוי ?
הכדורגל הישראלי זו מערכת שמתקיימת יפה, יש מי שמשקיע בקבוצות,
יש את הטוטו שמזרים כספים, המיעוט היחסי של קהל שמגיע למשחקים
לא מפריע לאף אחד. ז.א שזוהי מערכת בשיווי משקל שאין לה מוטיבציה
או צורך להשתנות (כמו הפוליטיקה אצלנו) ולכן לא יהיה שינוי, הנבחרת
לא תעפיל בעתיד הנראה לעין למפעלים החשובים (מונדיאל, אליפות אירופה)
כל פעם נתאכזה מחדש ונראה כדורגל משובח מאירופה בטלויזיה....
