דודו טופז - מחיר הילדותיות והיצר האפל

אפשר לרחם על דודו טופז - לא יותר. מה שהוא עשה לעצמו ולקורבנותיו הוא שילוב של יצר נקמה אפל מלווה בטימטום.
למה טימטום ? קודם כל מעשיו שבוצעו ואלו שטרם הספיק לממש לא יכלו, להבנתי, בשום דרך לקדם אותו, להחזיר אותו
לקידמת הבמה, רק לפרק את יצר הנקם ברמתו הפרימיטיבית ביותר.
בנוסף, התנהלותו, נוכחתו בזמן תקיפת קורבנותיו, בקרבת מקום ללא כיבוי המכשיר הסלולרי (כנראה גם האיתוראן
ברכבו עבד...) , ה- SMS ששלח ממכשירו, טביעות האצבעות שלו במכתבי האיום לא מראות על חוכמה יתרה.

המסקנה, דודו טופז היה ילד שלא השלים עם מציאות החיים, אופנות הרייטינג המשתנות וזמניות ההצלחה.
כמו ילד מפגר הוא היה שטוף נקם. ברגע שנקמתו עברה לפסים של אלימות פיזית מתוכננת הוא מבחינתי פושע
לכל דבר שיש להענישו בכל חומר הדין.

אין למשפחתו מה להלין על התקשורת. הוא חי עשרים שנה מהתקשורת ולא התלונן.
יש חמלה, יש רחמים, יש צער אבל אצבע מאשימה רק לדודו טופז !!!

נבחרת ישראל בכדורגל אומרת שלום למונדיאל 2010

לאחר התיקו 1:1 מול יון אפסו הסיכויים הריאליים לנבחרת ישראל בכדורגל להגיע
למונדיאל ב- 2010 בדרום אפריקה. במוקדמות הגביע העולמי, קיבלנו את הבית
הקל ביותר שקיבלנו ואולי שנזכה לקבל בעתיד. יוון ושוויץ הם המתחרות
העיקריות בבית.
התקשורת מלאה בביטויי אכזבה, יו"ר ההתאחדות אבי לוזון היה מדוכא אחרי
המשחק ויש מי שמחפש את ראשו של המאמן.
אני לא מבין מה האכזבה ? בארבעים השנים האחרונות לא השתפר שום דבר
בכדורגל הישראלי. נכון, יש כוכבים ששיחקו פה ושם בצמרת הכדורגל באירופה.
מאז, בודדים מאד ממש הצליחו (ברקוביץ, בניון, אווט, רוזנטל). גם אלו לא
תקעו יתד לאורך זמן בהרכב הראשון של קבוצה אירופית מהדרג הראשון.
מי שמבין כדורגל מבין שהכדורגל הישראלי במקרה הטוב מתקרב לדרג השלישי
באירופה. השחקן הישראלי, איטי, לא נע ללא כדור ונוטה להחזיק בכדור
יותר מדי זמן.
השחקנים המוכשרים, בעזרת התקשורת, הופכים לכוכבי על, מקבלים משכורות
ענק בקנה מידה ישראלי ומתפרקים בכל מבחן מול קבוצה רצינית.
במשחק האחרון שיחקנו מול נבחרת יון. נכון שנבחרת זו זכתה באליפות אירופה
לפני כמה שנים אבל היום זו נבחרת בינונית מאד. למרות זאת וחרף הניצחון
שהושג מבעיטת 11 מטר לאחר טעות של הישראלי כיאם, אפשר היה לראות
בבירור את ההבדלים. לא ראיתי ביון כוכב ברמה של בניון אבל ראיתי
קבוצה אירופאית, שחקן מקבל כדור, לא מבזבז זמן בדריבל חסר תועלת,
משחרר מהר את המסירה ורץ לשפר מיקום ולייצר אופציית מסירה למחזיק
הכדור. כל אימת ששחקן יוני קיבל את הכדור היו מסביבו כמה יונים לקבל
מסירה. בהתקפה הישראלית תמיד היה מרחק גדול בין השחקנים.
מה המסקנה ? מי אשם ? יש סיכוי לשינוי ?
הכדורגל הישראלי זו מערכת שמתקיימת יפה, יש מי שמשקיע בקבוצות,
יש את הטוטו שמזרים כספים, המיעוט היחסי של קהל שמגיע למשחקים
לא מפריע לאף אחד. ז.א שזוהי מערכת בשיווי משקל שאין לה מוטיבציה
או צורך להשתנות (כמו הפוליטיקה אצלנו) ולכן לא יהיה שינוי, הנבחרת
לא תעפיל בעתיד הנראה לעין למפעלים החשובים (מונדיאל, אליפות אירופה)
כל פעם נתאכזה מחדש ונראה כדורגל משובח מאירופה בטלויזיה....

הגרעין האירני, להפציץ?

יש כמעט הסכמה מקיר לקיר שאין להשלים עם אירן גרעינית. מה המשמעות ?
רק אחת, שישראל צריכה לבצע פעולה צבאית לעצירת/הרס מתקני הגרעין
באירן. לא נראה שארה"ב של אובמה תתקיף את אירן ואם העיצומים לא עזרו
עד היום המשמעות שהעולם השלים עם אירן מגורענת.
אני לא מספיק מומחה צבאי לענות על השאלה האם ישראל מסוגלת להשמיד
את מתקני הגרעין באירן. זה מורכב בסדרי גודל מהפעולה בעירק ולא רק
בשל המרחק.
בו נצא מתוך הנחה שישראל מסוגלת לביצוע התקיפה ונניח אנחנו מניחים
ומסכימים לשלם במחיר כמה אנשי צוות אויר, במטח טילים על ישראל
ובתנופת טרור נגד ישראל והישראלים והיהודים בכל העולם.
מה הלאה ? מה נעשה אם במקום לייצר נשק גרעיני, אירן (או כל מדינה
מוסלמית אחרת) תרכוש נשק גרעיני, מצפון קוריאה, או פקיסטן או רפובליקה
איסלמית של ברה"מ לשעבר ?
מה נעשה אם אירן תקים מפעל להעשרת אורניום באינדונזיה ?
מה שאני מרמז שלא נוכל לעד למנוע נשק גרעיני מהאויבים. צריך להסכין
שבסוף המוסלמים הקרובים לנו ישיגו נשק גרעיני ויש לבסס את הביטחון
על הרתעה.
מתוך התבססות על עיתונות חוץ שטוענת שישראל חמושה בארסנל גרעיני
רציני, כולל שיגור טילים גרעיניים מצוללות, אני לא מניח שמדינה מוסלמית
תסתכן (גם השלטון המוסלמי סביבתינו הוא רציונלי) במלחמה גרעינית מול ישראל.

אני חושש הרבה יותר מטרור גרעיני, קרי "פצצה במזודה" שתגיע בסוף לארגון
טרור. כאן קשה להוכיח מי שלח את הטרוריסט ולכן לא בטוח שכללי מאזן אימה
בכלל מתקיימים.
גם ישראל צריכה להפעיל "טרור" מן הסוג שלפי פירסומים זרים המוסד מתמחה בו,
חבלה במשלוחים רלבנטיים, "ניטרול" מדענים ואנשי מפתח בתעשיות הגרעין,
פגיעה בגורמים שמייצרים/מספקים חומר גלם ומיתקנים, זה יעיל.

מפלגה זה כמו קוקה קולה

ד"ש, מפלגת מרכז, קדימה, גיל, ישראל ביתינו, מה משותף ? כולם מפלגות
שפרחו באחד מסבבי הבחירות הרבים ואח"כ, נעלמו או דעכו (נכון, קדימה
יוצאת דופן).
למה זה קורה ? כי אנחנו רוצים משהו אחר, חדש, צעיר, מרענן, נקי, מקור להזדהות.
ובכל מערכת בחירות תקום מפלגה שתשווק את עצמה בנישה הזאת, כמו שתייה
קלה, אותו דבר.
יש שתי קבוצות במפלגות אלו:
א. המפלגות שמשדרות משהו חדש ולא קיצוני (מרכז): ד"ש, מרכז, קדימה.
ד"ש, לראשונה ב- 1977 הציגה כוכבים ידועים שלא התלכלו בפוליטיקה
(ידין, רובינשטיין, ורטהיימר ועוד) מהטעם הפשוט שלא היו שם.

ב. מפלגות חד מימדיות שמכונות לרגש וקל להזדהות איתן:
1. גימלאים. מי שלא התנסה בטיפול בהורה מבוגר/מוגבל, חושש לרגע הזה או
דואג לעצמו בהגיעו לגיל השלישי ולכן קל לו להזדהות עם קבוצה של סבאים
בעלי (כנראה) אותם הבעיות.

2. ליברמן. בהרבה ישראלים מקנן הפחד מערביי ישראל. הם מתרבים, הם לא
אוהבים אותנו, הם שולטים בגליל, הם יכולים לחסום את ודי ערה בקלות.
כמה קל הפיתוי לתמוך ב "איש חזק" ש "יראה להם מה זה".

ומה שהכי משמעותי, הבוחרים לא מצביעים לפי המצע
ולא מכירים את המצע, כי זה לא כל כך נגיש, לא מושך לקרוא, אנחנו
דור ה "קצר ולענין" רוצים מסרים קצרים וברורים. כך, יש עדנה ליחצנים
ובסוף הצלחה בבחירות היא פונקציה של משרד הפירסום שנבחר,
ה- "אסטרטג" השיווקי , העטיפה וכו'.

תכל'ס הבחירות האחרונות לא שינו שום דבר משמעותי. יש יותר מדי מפלגות קטנות
ויותר מדי קולות שהלכו לאיבוד (סנה, הירוקים וכו').
יש שתי פתרונות שישפרו במשהו את המצב:
1. העלאת אחוז החסימה. לא יהיו מפלגות בעלי פחות מ- 5 מנדטים
2. ראש הרשימה יקבע מחצית מחברי הרשימה
3. כל מפלגה תחויב לפרסם את עיקרי מצעה בדף עתון/ אתר אינטרנט בלא יותר מ- 500 מילה

תקשורת בלה בלה

מבצע עופרת יצוקה בעזה המאיס עלי את התקשורת. צהל החליט לחסום את
כניסת הכתבים לעזה, זה נושא לדיון אחר. מה שברור לי שאת כל מה שאמרו
כל הכתבים של כל רשתות הטלויזיה , כולל פרשני האולפן למינהם מתחילת
המבצע היה ניתן להכניס לשעת שידור אחת. אומרים שזה לא חוכמה לכתוב
כשיש לך מה להגיד, עיתונאי גדול הוא זה שיכול לכתוב מאמר גם כשאין לו
מה להגיד, אם כך, הרבה מאד כתבים אצלנו ראויים לפוליצר.
אהבתי את "הדיווח מהשטח", רואים כתב, לבוש במעיל עור, ידו עטויית הכפפה
אוחזת במיקרופון, הוא מספר "מה קורה בשטח" ואפילו מעז לבקש מהצלם להפנות
את המצלמה לרקע. מה ברקע ? תמונה שחורה עם כמה הבזקי אור קטנים מרחוק.

אפשר להסתפק בדיווח על נפילות רקטות, זה חשוב, זה מידע מועיל, אלו הן עובדות.
נא חיסכו מאיתנו את הברברת מהאולפן, כולל אלופים במיל שבאים לפרשן וחוזרים
על אותם משפטים. צמצמו, המוטו השולט של העיקר למלא את הזמן מיותר !!!

אריק אינשטיין בן 70

מזל טוב ! אריק איינשטיין בן 70. מי שהחל כספורטאי, אלוף ישראל בקפיצה לגובה לנוער וכדורסלן בהפועל ת"א, בן לשחקן התיאטרון יעקב איינשטיין , התקבל ללהקת הנח"ל והתגלה כזמר מחונן, בעל קול בריטון עמוק.
שנים רבות שר בהרכבים שהפכו לנכס צאן ברזל: בצל ירוק, גשר הירקון, אריק והאינשטיינים והחלונות הגבוהים.
הרוקר הישראלי הראשון (אלבומי לול של תחילת שנות השבעים).
אריק ,טיפוס מיוחד שכבר כ- 30 שנה לא מופיע לקהל, לדבריו הוא ביישן וקשה לו עם קהל. זכיתי ונכחתי בהופעה שלו ביום הסטודנט באונברסיטת בן גוריון, אריק היה במיטבו והלהיב קהל צעיר ותוסס בשירי רוק ישראלים.
שיתופי הפעולה שלו עם שלום חנוך, מיקי גבריאלוב, צ'רציל ועוד הולידו אלבומים גדולים.
השנסונים של שלישיית גשר הירקון שם שיתף פעולה עם יהורם גאון, בני אמדורסקי (אח"כ ישראל גוריון) , הם בשבילי תזכורת לישראל של לפני מלחמת ששת הימים, שירים שתמיד מרגשים.
לזמר הגבוה שגם בגיל 70 בעל גוף נערי ופנים שכאילו עוצבו בידי פסל, המעשן הניצחי (בעבר לא רק סיגריות...), יש כישרון אדיר של משחק וחיקוי שנוצל רק באופן חלקי.
אז, מזל טוב ו- אהר'לה , תהיה בריא ותמשיך לשיר !!!!