מפלגה זה כמו קוקה קולה

ד"ש, מפלגת מרכז, קדימה, גיל, ישראל ביתינו, מה משותף ? כולם מפלגות
שפרחו באחד מסבבי הבחירות הרבים ואח"כ, נעלמו או דעכו (נכון, קדימה
יוצאת דופן).
למה זה קורה ? כי אנחנו רוצים משהו אחר, חדש, צעיר, מרענן, נקי, מקור להזדהות.
ובכל מערכת בחירות תקום מפלגה שתשווק את עצמה בנישה הזאת, כמו שתייה
קלה, אותו דבר.
יש שתי קבוצות במפלגות אלו:
א. המפלגות שמשדרות משהו חדש ולא קיצוני (מרכז): ד"ש, מרכז, קדימה.
ד"ש, לראשונה ב- 1977 הציגה כוכבים ידועים שלא התלכלו בפוליטיקה
(ידין, רובינשטיין, ורטהיימר ועוד) מהטעם הפשוט שלא היו שם.

ב. מפלגות חד מימדיות שמכונות לרגש וקל להזדהות איתן:
1. גימלאים. מי שלא התנסה בטיפול בהורה מבוגר/מוגבל, חושש לרגע הזה או
דואג לעצמו בהגיעו לגיל השלישי ולכן קל לו להזדהות עם קבוצה של סבאים
בעלי (כנראה) אותם הבעיות.

2. ליברמן. בהרבה ישראלים מקנן הפחד מערביי ישראל. הם מתרבים, הם לא
אוהבים אותנו, הם שולטים בגליל, הם יכולים לחסום את ודי ערה בקלות.
כמה קל הפיתוי לתמוך ב "איש חזק" ש "יראה להם מה זה".

ומה שהכי משמעותי, הבוחרים לא מצביעים לפי המצע
ולא מכירים את המצע, כי זה לא כל כך נגיש, לא מושך לקרוא, אנחנו
דור ה "קצר ולענין" רוצים מסרים קצרים וברורים. כך, יש עדנה ליחצנים
ובסוף הצלחה בבחירות היא פונקציה של משרד הפירסום שנבחר,
ה- "אסטרטג" השיווקי , העטיפה וכו'.

תכל'ס הבחירות האחרונות לא שינו שום דבר משמעותי. יש יותר מדי מפלגות קטנות
ויותר מדי קולות שהלכו לאיבוד (סנה, הירוקים וכו').
יש שתי פתרונות שישפרו במשהו את המצב:
1. העלאת אחוז החסימה. לא יהיו מפלגות בעלי פחות מ- 5 מנדטים
2. ראש הרשימה יקבע מחצית מחברי הרשימה
3. כל מפלגה תחויב לפרסם את עיקרי מצעה בדף עתון/ אתר אינטרנט בלא יותר מ- 500 מילה