הגרעין האירני, להפציץ?

יש כמעט הסכמה מקיר לקיר שאין להשלים עם אירן גרעינית. מה המשמעות ?
רק אחת, שישראל צריכה לבצע פעולה צבאית לעצירת/הרס מתקני הגרעין
באירן. לא נראה שארה"ב של אובמה תתקיף את אירן ואם העיצומים לא עזרו
עד היום המשמעות שהעולם השלים עם אירן מגורענת.
אני לא מספיק מומחה צבאי לענות על השאלה האם ישראל מסוגלת להשמיד
את מתקני הגרעין באירן. זה מורכב בסדרי גודל מהפעולה בעירק ולא רק
בשל המרחק.
בו נצא מתוך הנחה שישראל מסוגלת לביצוע התקיפה ונניח אנחנו מניחים
ומסכימים לשלם במחיר כמה אנשי צוות אויר, במטח טילים על ישראל
ובתנופת טרור נגד ישראל והישראלים והיהודים בכל העולם.
מה הלאה ? מה נעשה אם במקום לייצר נשק גרעיני, אירן (או כל מדינה
מוסלמית אחרת) תרכוש נשק גרעיני, מצפון קוריאה, או פקיסטן או רפובליקה
איסלמית של ברה"מ לשעבר ?
מה נעשה אם אירן תקים מפעל להעשרת אורניום באינדונזיה ?
מה שאני מרמז שלא נוכל לעד למנוע נשק גרעיני מהאויבים. צריך להסכין
שבסוף המוסלמים הקרובים לנו ישיגו נשק גרעיני ויש לבסס את הביטחון
על הרתעה.
מתוך התבססות על עיתונות חוץ שטוענת שישראל חמושה בארסנל גרעיני
רציני, כולל שיגור טילים גרעיניים מצוללות, אני לא מניח שמדינה מוסלמית
תסתכן (גם השלטון המוסלמי סביבתינו הוא רציונלי) במלחמה גרעינית מול ישראל.

אני חושש הרבה יותר מטרור גרעיני, קרי "פצצה במזודה" שתגיע בסוף לארגון
טרור. כאן קשה להוכיח מי שלח את הטרוריסט ולכן לא בטוח שכללי מאזן אימה
בכלל מתקיימים.
גם ישראל צריכה להפעיל "טרור" מן הסוג שלפי פירסומים זרים המוסד מתמחה בו,
חבלה במשלוחים רלבנטיים, "ניטרול" מדענים ואנשי מפתח בתעשיות הגרעין,
פגיעה בגורמים שמייצרים/מספקים חומר גלם ומיתקנים, זה יעיל.

מפלגה זה כמו קוקה קולה

ד"ש, מפלגת מרכז, קדימה, גיל, ישראל ביתינו, מה משותף ? כולם מפלגות
שפרחו באחד מסבבי הבחירות הרבים ואח"כ, נעלמו או דעכו (נכון, קדימה
יוצאת דופן).
למה זה קורה ? כי אנחנו רוצים משהו אחר, חדש, צעיר, מרענן, נקי, מקור להזדהות.
ובכל מערכת בחירות תקום מפלגה שתשווק את עצמה בנישה הזאת, כמו שתייה
קלה, אותו דבר.
יש שתי קבוצות במפלגות אלו:
א. המפלגות שמשדרות משהו חדש ולא קיצוני (מרכז): ד"ש, מרכז, קדימה.
ד"ש, לראשונה ב- 1977 הציגה כוכבים ידועים שלא התלכלו בפוליטיקה
(ידין, רובינשטיין, ורטהיימר ועוד) מהטעם הפשוט שלא היו שם.

ב. מפלגות חד מימדיות שמכונות לרגש וקל להזדהות איתן:
1. גימלאים. מי שלא התנסה בטיפול בהורה מבוגר/מוגבל, חושש לרגע הזה או
דואג לעצמו בהגיעו לגיל השלישי ולכן קל לו להזדהות עם קבוצה של סבאים
בעלי (כנראה) אותם הבעיות.

2. ליברמן. בהרבה ישראלים מקנן הפחד מערביי ישראל. הם מתרבים, הם לא
אוהבים אותנו, הם שולטים בגליל, הם יכולים לחסום את ודי ערה בקלות.
כמה קל הפיתוי לתמוך ב "איש חזק" ש "יראה להם מה זה".

ומה שהכי משמעותי, הבוחרים לא מצביעים לפי המצע
ולא מכירים את המצע, כי זה לא כל כך נגיש, לא מושך לקרוא, אנחנו
דור ה "קצר ולענין" רוצים מסרים קצרים וברורים. כך, יש עדנה ליחצנים
ובסוף הצלחה בבחירות היא פונקציה של משרד הפירסום שנבחר,
ה- "אסטרטג" השיווקי , העטיפה וכו'.

תכל'ס הבחירות האחרונות לא שינו שום דבר משמעותי. יש יותר מדי מפלגות קטנות
ויותר מדי קולות שהלכו לאיבוד (סנה, הירוקים וכו').
יש שתי פתרונות שישפרו במשהו את המצב:
1. העלאת אחוז החסימה. לא יהיו מפלגות בעלי פחות מ- 5 מנדטים
2. ראש הרשימה יקבע מחצית מחברי הרשימה
3. כל מפלגה תחויב לפרסם את עיקרי מצעה בדף עתון/ אתר אינטרנט בלא יותר מ- 500 מילה